העולם של ורה

לאחר התרגשות, ציפיות וחששות עצומים שליוו אותי מהרגע בו קבענו, סוף כל סוף פתחתי בפרויקט, ונפגשנו. בבוקר יום שישי ה-3.2.2017 יצאתי לדרכי לעבר ורה היקרה. כשהגעתי לתחנה בה קבענו, היא קבלה אותי בחום ובאהבה, והתקדמנו לעבר ביתה. כבר בהתחלה היה אפשר לחוש באווירה הנעימה והחיובית האופפת אותה. למען האמת, ורה ואני התחברנו זמן רב לפני שהגיתי את רעיון פרויקט העולמות, כאשר נפתחה בפניי כשהקריאה לי מספר משיריה. כשהגענו לביתה היא מיד פתחה את המקרר בפניי, ולא שכחה להבהיר: “תרגישי בבית!”. לאחר מכן התיישבנו בסלון, ופצחנו בשיחה קצרה שהתגלגלה לריאיון ולהתחלת ההקלטה. היא התחילה בכך שהקריאה את התשובות לשתיים עשרה שאלות שבהן בחרה להתמקד, ובאמצעותן נחשפתי לעולמה. מזמינה אתכם להצטרף אלי:

“צללים באור ובצל באים לבקר בנשמה.
פעם היא אי שם בעננים,
פעם אחרת עמוק עמוק במעמקים, הכי שחורים.
אנו מובלים בתוך הנהר הזה, שרגע כה שקט ויפה.
ורגע סוער ומטביע פנימה.
מזל שהנשמה היא נצחית ומנצחת כל מלחמה שבאה בדרכה, לשמיים ולאינסוף.
כל שעלינו האנשים להבין הוא שאנחנו אורחים זמניים, בין ההתחלות ובין הסופים.”

כל הזכויות שמורות לורה לופו.

ורה חוותה מספר רגעים מכוננים: הגירושים מבעלה, כשאביה נפטר וכשגיסתה נפטרה צעירה. רגעים אלו טלטלו אותה, וכתוצאה מכך היא הבינה מה שבדיעבד תמיד ידעה: אנחנו בריאת האור. הנשמה הנצחית שלנו תעבור לגוף הבא, כאשר הגוף הוא זמני. תפיסה זו היא תפיסת גלגול הנשמות. כשאדם נפטר, נשמתו עולה השמימה. ליתר דיוק, ורה מוסיפה, שלפי תורות המזרח, נשמתו של אדם עוזבת אותו שלושה ימים לפני המוות. ההודים אפילו שורפים את הגופות, כסמל לכך שהגוף הוא חסר משמעות, ושלעומתו הנשמה היא נצחית. לנשמה אין התחלה ואין סוף – היא פשוט קיימת.

בעקבות רגעים אלו, ורה מספרת שהיא למדה שחשוב להיות ב”כאן ועכשיו”, כלומר, לחיות בהווה. העבר לימד אותה הרבה דברים, אבל הוא לא מגדיר אותה. בעתיד ורה תציב לעצמה מטרות ותגשים אותן, ולעולם היא לא תתחרט. לדעתה, חרטה לא מביאה לדבר.אחת ממטרותיה היא חשיפה עצמית ללמידה ולהתפתחות מתמדת, לצד כל דבר שבחייה. בהקשר זה, היא הצהירה שמסגרת החיים, מסגרת בה לומדים באופן שוטף ומטפסים בסולמות הלמידה, מתאימה לה. בעיניה אדם צריך לפקוח את עיניו בבוקר בצפייה שמאפשרת לו להתפתח, להתקדם וללמוד דברים חדשים – תמיד יש מה ללמוד בכל דבר.

ורה היא אמא לבן ולבת, אישה בעולם הזה שלומדת ושמביאה קודם כל לעצמה ואחר כך גם לאהוביה ולסביבתה. נוסף לעיסוק השיניים (סייעת לרופא השיניים וטכנאית), מקצוע שהיא הכירה מאז הוולדה, היא מארגנת מפגשים שדנים בנושאים שונים מהחיים, לדוגמה בבעיות בזוגיות, ומובילה את הנוכחים למסקנה שלא ניתן לשנות את האדם אתו מתמודדים, אלא רק את עצמם. ברגע שינוי נקודת המבט, הם יגיבו אחרת לטוב ולרע.

נצרות, אסלאם, הינדואיזם, בודהיזם או כל אמונה של בן אדם אחר שוכנת בתוך עולמה של ורה, ולדעתה לכל יש יסוד משותף. בכל הדתות, הפילוסופיה מסתכלת על התמונה הכוללת ממבט על, ועוסקת בדברים דומים ביותר. אחד הדברים הדומים הוא קידוש הטבע ומרכיביו, ערך שורה מאמינה בו בעוצמה. כאשר שאלתי מה כוונתה ב”קידוש”, היא ענתה שלדעתה המשמעות היא לא לשבור, לא להרוס, לא לקרוע ולא לקלקל – אלא להעריך את המקודש ולשמוח שהוא קיים.

ורה למדה קבלה חמש שנים, למידה שהרחיבה את אופקיה. היא נחשפה לידע רב בעולם הזה. כיום היא מבינה שלפני שהתגבשו דתות מונו-תאיסטיות, היו דתות אחרות שהאמינו שהטבע הוא גדול מהכל. דתות אלו שייכות לעולם הפגני. נכון להיום, ורה מאמינה שאלוהים קיים גם בעצמה ובתוכה, בין אם זה יקום ובין אם זה אמונה אחרת שמשמעותה היא שאדם לא בא לעולם סתם, שאדם מורכב מגוף ומנפש ושכאמור, הטבע הוא הגדול מהכל. כאן אפשר להוסיף, שורה תמיד נמשכה לתורות האינדיאנים והצוענים, והזכירה אותם במראה. למען האמת, היא כיום מכנה את עצמה מכשפה, ואמונותיה ויכולותיה הן הבסיס לכינוי.

אמונתה העיקרית היא ביקום. כלומר, אמונה בהכל, ביסודות הבסיסיים שבונים את העולם: באטומים ובאנרגיה. היא סוברת שבהתחלה התרחש המפץ הגדול שגרם לאטומים להתנודד ולהתרחק זה מזה – עד שנוצרו כל מיני חומרים, מים לדוגמה. אחת האמונות הבסיסיות היא שהעולם מחולק לארבעה אלמנטים: אוויר, מים, אדמה ואש – אלו הם היסודות העוצמתיים והבסיסיים ביותר. האנרגיה היא הכל, והיא שמרכיבה את החיי והדומם – את הכל.

היא חיה את חייה בהרמוניה עם הטבע. היא מרגישה כל עץ שקיים בסביבה, כל ציוץ ציפור. הטבע ממלא אותה, ושם היא באמת מרגישה חיה. מגיל מאוד צעיר חולמת חלומות, חוזה דברים שיקרו, ואחר כך הם קורים באמת. מכאן שכל הסובבים אותה יודעים שיש לשקול את דבריה. היא מרגישה את האנרגיה של האחר, גם מרחוק. היא מאמינה שכל אדם יכול להגיע לרמה כזו אם יהיה רגיש, ער ומודע מספיק ויכנס לעולם הרוחני ויעסוק בו, משום שהאנרגיה מצויה בכל אדם.

ורה טוענת שנשים מאז ומתמיד היו חכמות ורגישות בהקשר הזה, ובעבר הרחוק זה היה יותר בולט משום שלא היו מגבילים אותן. מוחן של נשים בנוי אחרת משל גברים, ולכן יכולות לעשות מספר דברים במקביל, הן יותר רגישות. החברה נהייתה חברה פטריארכלית, ולכן הידע והחכמה של הנשים דוכאו. המצב היה כל כך קיצוני עד שהיו שורפים נשים כי טענו שהן מכשפות – אלו הן הנשים שהיו מחוברות לרגש שלהן והיו מודעות יותר לסביבה ולטבע. לדוגמה, הן היו יכולות לערבב מספר מרכיבים, דבש עם לימון ובצל, להשקות מישהו חולה והוא מבריא. כיום אנחנו מבינים שיש למרכיבים אלו סגולות רפואיות. היא מוסיפה כי נשים מאוד עוצמתיות והן אינן המין החלש, כפי שנטו לחשוב בעבר. כוחן הוא במוח, בחכמה, ברגש ובאינטואיציה – בדרך החשיבה. היא חושבת שהסיבה לכך היא הביולוגיה – כדי שיצור יוכל ליצור בתוכו חיים, עליו להיות מאוד רגיש. לא יכול להיות שאת פלא הבריאה ייצור יצור שאינו פלא. כל אדם מורכב מחלק גברי וחלק נשי. השאלה היא מהו המינון היחסי ביניהם. מכאן, גם גבר יכול לאמץ כמה מן התכונות הנשיות, בהתאם לכמה הוא מחובר לצד הנשי.

לורה פינה בביתה המכילה כל מיני פריטים המבטאים את תפיסת עולמה. לדוגמה, היא יצרה מטאטא. המטאטא נוצר תוך שימוש בדברים מהטבע (ענף מעץ), לחישת לחש, ושימוש בכל החושים בעת יצירתו. כל אלה, יוצרים קסם. המטאטא מופיע בתמונה המצורפת של פינתה, בצד ימין למעלה.

כאן, ורה החלה לספר לי על השפעת האנרגיה. כאשר אדם, לדוגמה, נותן מתנה לאדם אחר, כך נישאת האנרגיה שלו אליו. כל פעם שמקבל המתנה נוגע בה, אנרגיית האדם הנותן שורה בו. לכל דבר שבא במגע עם דבר אחר יש השפעה באמצעות האנרגיה שלו – וכך היקום חיי בהרמוניה.

דוגמה נוספת לפריט שיש בביתה הוא עץ החיים, עץ שתלוי ליד דלת ביתה של ורה (על האינטרקום). לעץ יש שורשים ויש לו אדרת. שורשינו מייצגים את העבר והאדרת שלנו מייצגת את העתיד, ענפים את ההווה שלנו.

ורה תמיד הרגישה שכמה שהיא קטנה בעולם הזה, היא מתעצמת ככל שחייה בו. היא מתעניינת בעולם הרוח, עולם שיש בו המון תחומים שאותם אפשר ללמוד עד אין קץ (תורת הצבעים (אורוסומה), שיאצו, רייקי, עיסוי בשמנים, פילוסופיה ועוד) ולהתפתח מהם. ורה מאמינה שצריך כל הזמן ללמוד ולהתפתח. הלמידה ממלאת את עולמך.

התועלת בגישה זו היא שהאדם המאמץ אותה נמצא במקום יותר נמוך בסולם הסבל, ולא גבוה. מכאן, עולמו שלם יותר. זה כמו אפקט הפרפר – פרפר הניף את כנפיו בקצה אחד של העולם, והרגישו זאת בקצה השני – כי אנרגיה הובילה לאנרגיה. אפקט הפרפר הוא עצום, למרות שהוא בודד וקטן. ורה משתמשת באפקט זה על מנת להרגיע אנשים מרחוק באמצעות קמעות, לדוגמה. היא ערכה בעבר טקס הגנה, לפני טיסתה של מישהי לשלושה חודשים לדרום אמריקה, ונתנה לה קמע. כל פעם שהיא הייתה שרויה במצוקה, היא נגעה בקמע. הקמע שימש להגנה בכל מצב שנמצאה בו.

עולם הרוחניות שלה והחושים המחודדים שלה הובילו אותה לארגן מעגלי נשים. דוגמה לכך היא טקס שנעשה בחוף הים ערב יום כיפור. הטקס נועד להשיל את העבר, לצפות לעתיד ולזמן אנרגיות חיוביות לשנה החדשה בזמן הטבילה במים. למים עוצמה רבה, היות והם קיימים כמעט בכל חומר. למרות נוסחתם הכימית המאוד קצרה (H20), הם משפיעים בכזאת עוצמה.

אחד הדברים שורה רוצה לעשות בחייה הוא להעצים נשים, שביניהן שמאניות, מכשפות חזקות ועוד. הנשים יחדיו היו מביאות את התורה, ידע בכל הקשור לטבע שקיים תמיד, לכל נקודה בעולם. בנוסף לכך, היא הייתה מעלה מודעות לנשימות, לרוחניות, לקבלה של האחר, לאהבה, למשפחה ולאמון בין בני אדם.

ורה לא לוקחת דבר כמובן מאליו. היא טוענת שלכל דבר יש משמעות, גם לדברים הכי פשוטים שאנחנו מבצעים הכי הרבה כחלק מהשגרה. לדוגמה, התלבשות. אדם צריך להתלבש בכיף וברצון ולהגיד לעצמו “אני מתלבש כי כיף לי, כי אני מרגיש טוב, ואני נהנה מכל רגע”. דוגמה נוספת היא בעת בישול, והיא אפילו כתבה על כך שיר. כל פעולה שעושים בזמן הבישול יש לעשות אותה בכוונה מוחלטת. ברגע שאדם במודעות, נוצר הקסם. הקסם הזה עובר על ידי ההתכווננות למקבל התוצר.

“נכנסת למקדש בין החשובים בבית,
מקדש שיביא מזון למשפחה.
המים הזורמים שאנו ממלאים בהם את הכלים,
מודה על עצם זרימתם, על טוהרם, ועל כניסתם לתאים.
עגבנייה, מלפפון וגם בצל,
תתחלקו לחלקים קטנים, חלקיקים טעימים,
שיזרימו אנרגיה חיובית מצמיחה לכל תא ותא בגוף.
כל בחישה שלי את התרווד בסיר,
מועברת תוך ברכה ואות תפילה מהלב שלי ומהנשמה שלי,
אל כל אחד שיטעם מתבשיליי.
עוד קסם ועוד קסם,
שימלא ויגדיל את הגדילה וההתפתחות
מרגע הטעימה.”

כל הזכויות שמורות לורה לופו.

ככל שגדלה והתפתחה ולמדה, ורה עלתה בסולם הרוחני, וירדה בסולם הסבל, שמקורו בבודהיזם. סולם זה נע בין אחד לבין עשר, כאשר הדירוג עשר הוא דירוג הסבל האולטימטיבי – הכי “גרוע”. באחד יש הכי מעט סבל, אך הוא עדיין קיים, עובדה שזה אחד. אפס זהו מוות, אין בו סבל. ורה דימתה את האפס כקו ישר כמו במכונת המוניטור. זוהי אנלוגיה לחיים. כאשר אדם לא חווה עליות ומורדות, המשמעות היא שאינו חיי ואינו מתפתח. אין כזה דבר טוב מוחלט או רע מוחלט, רק במוות.

יותר מכך, ורה מאמינה ביין-יאנג.

כלומר, היא מאמינה בחוסר הדבר המוחלט. אנחנו מורכבים מהכל – מטוב ומרע, אלו הם ערכים שנתנו להם ביטויים, הם יחסיים. לכל מטבע יש שני צדדים, ולכן לא ניתן לקבוע את הדבר המוחלט. לדוגמה, כאשר נמרה הולכת לצוד כדי שלגוריה יהיה מזון להתקיים ממנו – האם היא רעה? כי היא הרגה חייה אחרת? הרע והטוב מסונכרנים, הם נעים אחד בתוך השני ובצלו של השני. לדעתה, אדם צריך להגיע להבנה ששחור ולבן הם חלק מהעולם ושתמיד יתערבבו זה בזה. היא טוענת שדבר מוגדר כדבר טוב משום שהאנרגיה בו יותר גבוהה, עוצמתית ומהירה, וכתוצאה מכך היא חיובית. כאשר אדם כועס, או צועק ונוזף – הוא מפיץ אנרגיה רעה “נמוכה” – שלילית. אנרגיה טובה מושכת עוד אנרגיה טובה, ואילו אנרגיה רעה מושכת עוד אנרגיה רעה. ולפי דעתי, בריאיון זה, ורה ואני משכנו אנרגיה טובה, שתקיף את כל הסביבה.

“איך שמתקדמים כל יום קדימה,
כל שיעור בא להביא אותי למקום מואר יותר מיום קודם.
החוויה הטובה ביותר וגם החשוכה ביותר,
מביאה איתה חכמה ועוצמה.
העניין החשוב הוא להבין זאת.
היקום ממשיך להוביל, לטלטל, בשימוריו כל דקה ודקה.
מרגישה עטופה, מוגנת, מובלת, מכל הכיוונים לעבר האור הזוהר ביותר לפניי.
מלא בכוכבים הבורקים בני מיליוני השנים.
כמה ברוכת מזל אנכי.”

כל הזכויות שמורות לורה לופו.

כאן הסתיים הריאיון.

צילמנו את התמונה המשמעותית הזאת:

תמונה זו מאוד יקרה ללבי, והיא מבטאת את סיומו של מפגש פורץ דרך. מפגש של שלום, של הקשבה, של התרגשות, של סקרנות ושל קבלה. חייבת להזכיר שמבחינתי אני מייצגת כל אחד שמבצע מפגש שכזה. בדיוק ברגעים אלו, את/ה הקורא/ת יכול/ה להחליף את פניי בפניך. ממש כאילו את/ה וורה עברתם את המסע יחד.

לאחר מכן, נאלצנו למהר לאוטובוס. בדרך עוד המשכנו לדבר וורה המשיכה לספר על אמונותיה ותפיסותיה בלהט ובהתרגשות שאין כמותה.

בחוזרי הביתה, הודיתי על כך שניתנה לי ההזדמנות להקשיב לאישה כה עוצמתית, ולהעלות את דבריה על הכתב. ריאיון שכזה, שהשאיר טעם מדהים וציפיות גבוהות, גרם לי לצפות בהתרגשות לפעם הבאה, לריאיון השני.

יובל.

©
כל הזכויות שמורות ליובל שפר.
אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך אחרת כל חלק שהוא מהחומר באתר זה. שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול באתר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מיובל שפר.
תמונה ראשית בדף זה: טל שפר-להב

One thought on “העולם של ורה”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *